עשרות קופים מוכנסים מדי שנה למעבדות באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בישראל ועוברים ניסויים פולשניים קשים במסגרת מחקרי מוח. הניסויים הללו אינם הכרחיים, הם מוסתרים מעיני הציבור והפיקוח עליהם לקוי ביותר. עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" החלה במהלך משפטי ובמהלך חקיקתי מקביל במטרה לעצור ניסויים אכזריים ומיותרים בקופים. העמותה פונה לציבור ומבקשת את תמיכתו ועזרתו לקידום הליכים אלה.
ניסויים בקופים בחקר המוח מתבצעים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר אילן ובמכון ויצמן. כל הניסויים בחקר המוח הם בגדר מחקר בסיסי ללא אוריינטציה רפואית.
אישור הניסויים נעשה ע"י ועדות פנימיות באוניברסיטאות ובמכוני המחקר המורכבות מרוב מוחלט (כ-90%) של נסיינים בבעלי-חיים באותו מוסד כשבוועדות אלה אין אף נציג חיצוני/ציבורי. במצב כזה, כל בקשות הניסויים מאושרות באופן אוטומטי, ללא יכולת או רצון לבחון אותן במשוואת המידתיות (עלות מול תועלת) או לבחון את האופציה של חלופות.
ניסויים בקופים בחקר המוח כרוכים בגרימת סבל רב וממושך לקופים ובסופם, לרוב, הקופים מומתים. למרות שמדובר בבעלי-חיים רגישים ואינטליגנטיים, המקיימים בטבע חיי חברה מפותחים, מוחזקים הקופים במעבדות בכלובי מתכת קטנים, חלקם בבידוד, ללא אמצעי העשרה, במשך מספר שנים.
בשנים הראשונות לשהייתם במעבדה עוברים הקופים סדרת אימונים במטרה לאלפם לבצע משימות מסויימות. שיטות האימון המקובלות מבוססות על הצמאה של הקופים במשך ימות השבוע, ריסונם בסד מיוחד הנקרא "כסא קופים" למשך שעות ארוכות, בידודם מול מסך מחשב בחדרון קטן וחשוך למשך האימונים, וכשהם מצליחים לבצע את המשימות הנדרשות הם מקבלים זרזיף מים דרך צינורית לפיהם בתור חיזוק.

הקוף שוקי ב"כסא קופים" בתקופת האימונים - מכון ויצמן
עם התקדמותם בשלבי האימונים, תקופה שעלולה להימשך עד כשנתיים, עוברים הקופים ניתוח במהלכו מסירים את הקרקפת, קודחים חורים בגולגולת ומחברים בעזרת ברגים מתקנים שדרכם ניתן לתעד את הפעילות החשמלית במוחם. במסגרת ה"תחזוקה" השוטפת שלאחר הניתוח, במטרה למנוע זיהום סביב המתקנים שהושתלו בראשם, מגלחים את ראשם ומחטאים את האיזור המגולח בכימיקלים צורבים. הגילוח מתבצע כפעמיים בשבוע ובמהלכו קשורים הקופים בכסא הקופים.

הקוף מאליש לאחר הניתוח להחדרת המתקן בראשו - האוניברסיטה העברית

הקוף קוקו בעת גילוח – מכון ויצמן
לאחר כשנתיים בממוצע, כאשר הקופים למדו לבצע את המשימות, מתחיל התיעוד הממוחשב של פעילות מוחם בעת ביצוע המשימות. התיעוד אורך מספר חודשים, כאשר במהלכם נמשכים ההצמאה היומית, הגילוח פעמיים בשבוע והכליאה בכסא קופים למשך מספר שעות כל יום. עם תום חודשי התיעוד מומתים רוב הקופים ומיעוטם עובר לשיקום לאחר ניתוח להוצאת המתקנים מראשם.
הניסויים האלה נעשים במעבדות סגורות ורחוקות מעיני הציבור. צילומי סתר שנעשו באוניברסיטה העברית בשנת 2001 חשפו ניסוי שהתבצע בקוף "מאליש" ובשלושה קופים נוספים. הניסוי נמשך כארבע שנים ומסקנתו היתה שקופים זוכרים שלוש תמונות ברצף. צילומי סתר שנעשו במכון ויצמן ב-2007 חשפו שני ניסויים מקבילים שנערכו בשמונה קופים, נמשכו מספר שנים ותוצאותיהם היו... שיש להמשיך בניסויים כאלה.
מעקב שערכנו אחרי כל פרסומי הניסויים בקופים בישראל במהלך 30 השנים האחרונות מעלה שבמבחן המידתיות (עלות-מול-תועלת), העלות גבוהה והתועלת אפסית. למרות שכמה מחוקרי המוח בקופים טוענים שמחקריהם ברי תועלת רפואית לאדם, מומחים רבים בתחום שוללים את טענותיהם מכל וכל. בפועל, היחידים שמרוויחים מהניסויים בקופים הם החוקרים עצמם, שמטפסים בסולם האקדמי על גבם של הקופים, וסוחרי הקופים שמוכרים להם את הקופים (רוב הקופים נרכשים מחוות מזור).
בניגוד למצב בעבר, קיימות היום שיטות מחקר אחרות, טובות ומקובלות לא פחות, אשר משיגות ממצאים ישירות מתצפיות על מוח האדם וממחקרי התנהגות בבני אדם, ללא פגיעה בנבדקים. על שיטות אלה נמנו, בין השאר, טכנולוגיות fMRI, ERP, PET, MEG, EEG, TMS פסיכופיזיקה ועוד. בעזרת מחקרים קליניים אלה, ניתן לצמצם באופן משמעותי את מספר הניסויים שנערכים בקופים, תוך עמידה בכללי האתיקה ומבלי שייגרם סבל לאיש. מידע נוסף על שיטות אלה ניתן לקרוא במאמר חלופות לניסויים בקופים בחקר המוח.

נבדקת בשיטת fMRI
במהלך השנתיים האחרונות נעשו פניות למועצה לניסויים בבעלי-חיים בדרישה להורות לוועדות הפנימיות של המוסדות המבצעים ניסויים בחקר המוח בקופים להפסיק את מתן האישורים לביצוע ניסויים אלה משתי סיבות: 1. מידתיות (תועלת-מול-מחיר). 2. קיום חלופות ראויות ובלתי פוגעניות בבני-אדם (החוק בישראל קובע שאם קיימת חלופה סבירה, אין לבצע ניסוי בבעלי-חיים). המועצה לניסויים בבעלי-חיים התייעצה עם חוקרי המוח בקופים בארץ והחליטה לדחות על הסף את הדרישה, ללא מתן הסבר משכנע.
עזרתכם דרושה להצלת הקופים
הגענו למצב בו אין מנוס אלא להיעזר בערכאות משפטיות וחוקתיות בכדי לצאת מהמעגל הסגור של מערכת האישור והפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בישראל.
לצורך ההליך המשפטי גייסה עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" את שירותיו של עוה"ד מיכאל ספרד, וההכנות המשפטיות - הכוללות גיבוש חוות דעת של מומחים מתחום חקר המוח מכל העולם, איסוף ותרגום מידע משפטי משוויץ, גרמניה, בלגיה ואיטליה, בהן מתנהלים הליכים משפטיים מקבילים – מתנהלות בימים אלה. ההכנות המשפטיות והיצוג המשפטי כרוכים בהוצאות כספיות המגיעות לעשרות אלפי שקלים.
במקביל להליך המשפטי, מקדמת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" הצעת חוק לשיפור מערכת האישורים והפיקוח על ניסויים בקופים, לאיסור הצמאתם והרעבתם של הקופים במהלך הניסויים בהם, ולחיוב העברת הקופים לשיקום בתום הניסויים. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ע"י ח"כ יואל חסון (קדימה) בחודש דצמבר 2009. קידום הצעת החוק כרוכה בעבודה רבה הכוללת רתימה אישית של כל חברי הכנסת ושכירת שירותי לוביסט מקצועי בעלות של אלפי שקלים.
מאחר שלעמותה אין יכולת כלכלית לשאת בכל ההוצאות האלה, אנו פונים אליכם בבקשה לעזור לנו במתן תרומה כספית, ככל יכולתכם, כדי שנוכל לממן את הפעילות החשובה הזו. ללא עזרתכם, לא נוכל למנוע את הניסויים האכזריים והמיותרים בקופים חסרי-האונים.
ניתן לתרום בדרכים הבאות:
המחאה בדואר: לפקודת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה". כתובת למשלוח: "מאחורי דלתות המעבדה", רח' יחזקאל 11, תל-אביב 62595
באמצעות כרטיס אשראי: רונית זיגלבוים 050-3222724
כתבות / מאמרים מומלצים:
ניסויים בקופים בחקר המוח ובפסיכולוגיה
חלופות לניסויים בקופים בחקר המוח

