
סקירה כללית
בשנת 1994 חוקקה הכנסת את החוק הראשי להגנת בעלי-חיים - "חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים)". מאחר שהחוק לא כלל את בעלי-החיים המשמשים לניסויים, נחקק חוק נפרד להסדרת תחום הניסויים בבעלי-חיים - "חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים)". שני החוקים הם פרי יוזמתו של ח"כ אברהם פורז.
בעוד חוק ההגנה לפחות מנסה לקדם את עניינם של בעלי-החיים, חוק הניסויים התברר כמגן בעיקר על האינטרסים של הממסד הביו-רפואי בישראל. בכפוף לחוק הוקמה "המועצה לניסויים בבעלי-חיים", אשר רוב חבריה, כולל יושב-הראש שלה, מבצעים בעצמם ניסויים או קשורים למוסדות שמבצעים ניסויים כאלה - הרכב המבטיח שהאינטרסים של הנסיינים לא ייפגעו.
המועצה לניסויים בבעלי-חיים מונה 23 חברים ורק שלושה מהם הם נציגים של ארגונים להגנת בעלי-חיים. רוב חברי המועצה הם נציגים של מוסדות המחקר וחלקם נציגים של משרדי ממשלה. המועצה מעסיקה וטרינרית אחת שאמורה לפקח על כל המתקנים בהם מבוצעים ניסויים בבעלי-חיים בישראל.
לא מפתיע, אם כן, שמאז הקמתה לא עשתה המועצה מאומה כדי להגן על בעלי-החיים במעבדות ולא אישרה אף חלופה לניסויים בבעלי-חיים. גם חלופות שאושרו בארה"ב ובאירופה, אשר כל אחת מהן חוסכת סבל ומוות מאלפי בעלי-חיים מדי שנה, נדחו ע"י המועצה.
לפי החוק, כל מוסד מחקר (אוניברסיטאות, מכללות, חברות מסחריות וכו'ו) רשאי להקים ועדה פנימית שתאשר את הניסויים של אותו מוסד. החוק לא דורש שבוועדות הפנימיות יהיה נציג ציבור, כך שהליך אישור הניסויים נערך מאחורי דלתות סגורות ללא שמץ של ביקורת ציבורית. פעמיים בשנה מעבירות הוועדות הפנימיות של המוסדות את רשימת אישורי הניסויים שהן נתנו למועצה לניסויים בבעלי-חיים. היועץ המדעי של המועצה עבור עליהם ושם את חותמת המועצה. כל אישורי הניסויים הם סודיים לחלוטין.
למרות שחוק הניסויים נראה מפורט למדי, בפועל הוא אינו אוסר על אף ניסוי ועל אף פרקטיקה. אפילו שימוש בתכשירים משתקי שרירים (המשתקים את יכולת התנועה של בעל-החיים ללא הרדמה או אלחוש למניעת כאב), אשר אסור ברוב המדינות בעולם, מותר לשימוש בישראל כאשר הוא משרת את מטרת הניסוי.
רק בזכות ח"כ גדעון סער ומספר חברי-כנסת נוספים, ולמרות התנגדות המועצה לניסויים בבעלי-חיים, החליטה הכנסת בשנת 2007 לתקן את החוק ולאסור ביצוע ניסויים לצרכי קוסמטיקה וחומרי ניקוי.
חוק הניסויים מאפשר לגופים המבצעים ניסויים לשמור על חשאיות מירבית ומגן עליהם מפני ביקורת חיצונית. מאז נחקק החוק, טוענים הגופים האלה כי הניסויים נערכים "תחת פיקוח הדוק", "בהתאם לפרוטוקולים" ו"לפי הכללים", ולציבור אין שום יכולת לדעת מה באמת מתחולל במעבדות.
כתבות / מאמרים מומלצים:
מבקר המדינה יחקור התנהלות הניסויים בבעלי-חיים
כלוב של זהב / אורון מאירי ועידן אבני "ידיעות אחרונות"
אכזריות מאחורי דלתות המעבדה / ענת רפואה
נתנו לחתול לשמור על השמנת / שחר גינוסר "ידיעות אחרונות"
נותנים לשמנת לשמור על החתול / ענת רפואה
מי מאשר ניסויים בבעלי-חיים? החוקרים / YNET

