הצטרפו אלינו
תרמו לנו!
פעילויות העמותה מתבססות על תרומות. כל משאבינו מוקדשים לעזרה לבעלי החיים. נודה לתרומה כפי יכולתכם.
לחצו על הכפתור על מנת לתרום:
אלטרנטיבות – ניסויים ללא עינוי
נוסף על הצלת אינספור חיים של בעלי-חיים, חלופות לניסויים בבעלי-חיים הן יעילות ואמינות. בשונה מניסויים גסים ומיושנים בבעלי-חיים (in vivo), שיטות ללא שימוש בבעלי-חיים מהירות יותר, זולות יותר, ואינן נגועות בהבדלי מינים שבעטיים לא ניתן כמעט לדעת מהמידע שהתקבל לגבי בני אדם. שיטות מחקר יעילות בבני אדם כוללות תצפיות על אוכלוסיות, קבוצות, מתנדבים וחולים ושיטות מתוחכמות מחוץ-לגוף כמבחנה (in vitro), גנומיקה ומודלים ממוחשבים.
חברות שפניהן לעתיד מגלות חלופות מודרניות. למשל, "מעבדות פארמג'ין"[1] מרויסטון שבאנגליה נוסדה ב-1996, היא החברה הראשונה שמשתמשת רק ברקמות אנושיות לפיתוח תרופות ולמבדקים. פארמג'ין מנצלת טכניקות מתוחכמות של ביולוגיה מולקולרית, ביו-כימיה ופארמקולוגיה אנליטית לביצוע מחקרים מקיפים של הגנים האנושיים וכיצד משפיעות תרופות על גנים אלה ועל החלבונים שהם מייצרים. בפארמג'ין מאמינים ששימוש ברקמות מבעלי-חיים אינו יעיל לפיתוח תרופות לבני אדם, וגילויים חדשים מתבצעים ביעילות גדולה בהרבה באמצעות שימוש ברקמות אנושיות. גורדון בקסטר, מייסד פארמג'ין, אומר: "אם יש לך מידע על הגנים האנושיים מהו ההיגיון לחזור אחורה ולהתעסק בחיות?"[2]
חלופות לבעלי חיים במחקר
מחקרים השוואתיים של אוכלוסיות אנושיות מאפשרים לרופאים ולמדענים לגלות את הסיבות היסודיות למחלות אנושיות כך שניתן לנקוט צעדי מניעה. מחקרים אפידמיולוגיים (חקר מחלות באוכלוסיות) גרמו למציאת הקשר בין עישון לסרטן ולזיהוי גורמי הסיכון למחלות לב כליליות.[3] להבדיל, חברות לייצור סיגריות הסתמכו על ניסויים בבעלי-חיים כדי לשלול את הקשר בין עישון לסרטן.[4]
מחקרי אוכלוסיות הראו את מנגנון ההעברה של איידס ומחלות מדבקות אחרות ואת האמצעים למניעת הידבקות, אך ניסויים בבעלי-חיים לא נתנו תוצאות שהובילו לשיפור המניעה או הטיפול באיידס.[5] המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) דיווחו שיותר מ-80 חיסונים נגד איידס פותחו ועברו בהצלחה ניסויים בבעלי-חיים, אך אף אחד מהם לא הצליח בבני אדם.[6] אחד העורכים של כתב העת הרפואי החשוב "British Medical Journal" קבע: "בדיקת חיסונים נגד איידס נותנת תוצאות מדויקות רק בבני אדם".[7]
הטיפול בחולים סיפק מידע רב על הסיבות למחלות. בדיקות של חולים אנושיים באמצעי סריקה לא-פולשניים (למשל MRI, PETi ו-CT) איתרו הבדלים חריגים במוחם של חולים בסכיזופרניה ובמחלות אחרות.[8]
תרביות תאים ורקמות המגודלות מחוץ לגוף החי (in vitro) הם אמצעי לאיתור חומרים בעלי פעילות הפוגעת בנגיף האיידס או פעילות אנטי-סרטנית ואחרות. שיטה זו גם משמשת למבדקים של תרופות, חיסונים, אנטיביוטיקות וחלבונים רפואיים. מרכז המשאבים הלאומי בארה"ב מספק רקמות אנושיות למדענים לביצוע מחקרים בסוכרת, סרטן, סיסטיק פיברוזיס, ניוון שרירי, גלאוקומה ומחלות אחרות. מחקר גנטי in vitro בודד סמנים ספציפיים (גנים וחלבונים) הקשורים למחלת אלצהיימר, לניוון שרירי, לסכיזופרניה ולמחלות תורשתיות. מודל תלת מימדי של סרטן השד פותח כדי לאפשר לחוקרים לבדוק את הטיפולים בשלבים ההתחלתיים של המחלה. להבדיל מניסויים בסרטן בחולדות, מודל זה שבו יש שימוש ברקמות אנושיות גם בריאות וגם מסורטנות, מאפשר באופן יעיל את לימוד התפתחות הסרטן בבני אדם.[9]
הנסיינים שמבצעים ניסויים בבעלי-חיים גורמים יוצרים את המחלות בהם באופן מלאכותי. לעומתם, חוקרים קליניים מבצעים את מחקריהם בבני אדם שחלו ו/או מתו באופן טבעי. נסיינים רוצים מושא מחקר לשימוש חד פעמי, שאפשר לעשות בו כרצונם ולהרגו כשנוח. לחוקרים קליניים אסור להזיק לחולים או למתנדבים שמשתתפים במחקר. נסיינים עומדים בפני העובדה הבלתי נמנעת ש"מודלים חייתיים" אינם יכולים להיות העתק מדויק של המצב בבני אדם, בשעה שחוקרים קליניים יודעים שתוצאות מחקריהם רלוונטיים ישירות לבני אדם.
חלופות למבדקים חייתיים
חלופות לבעלי-חיים במבדקי רעילות כוללים שימוש בשיטות לא חייתיות, שהן בדרך כלל מהירות וזולות מהמבדקים בבעלי-חיים שהן מחליפות אותם, או הקטנת מספר בעלי החיים הניזוקים או הקטנת הנזק הנגרם להם.
עד היום (2009) ישנם מבדקים לא-חייתיים שאושרו רשמית והתקבלו במספר מדינות כתחליפים למבדקים בבעלי חיים. להלן מספר דוגמאות:
• מבדק תאי גזע עובריים לבדיקת רעילות של חומרים לתאים עובריים באמצעות תאים שהופקו מעכברים החליף חלקית מבדק בעכברים ובארנבות שבו ניתנו החומרים לנקבות הרות ונבדקו מומי לידה בוולדות.[10]
• מבדק 3T3 לרעילות עורית לחומרים שנחשפו לשמש מבוסס על חשיפת תאים אנושיים הגדלים בתרבית לשמש ולעור, במקום גילוח עור חיות וחשיפתן לשמש.
• מבדק EpiDerm עושה שימוש בתרבית עור אנושי לבדיקת נזקי צריבה (קורוזיה) ורמות גירוי של חומרים לעור, וזאת במקום שימוש בארנבות חיות לשם כך.[12,11]
• שימוש בעור אנושי שהוסר במסגרת ניתוחים משמש לבדיקת חדירות העור לחומרים שונים.
• מתן חומרים במנות קטנות מאוד (מיקרו-דוזינג) הוא שיטה טובה לבדיקת בטיחותם של חומרים וחילוף החומרים שלהם בגוף האנושי.[13]
שיטות למבדקים לא-חייתיים צומחות ומתפתחות ללא הרף, אך המחקר הטוקסיקולוגי בבעלי-חיים נשאר, כדברי החוקר תומס הרטונג, "קפוא בזמן, משתמש באותם מודלים חייתיים ישנים שוב ושוב, לעתים קרובות ללא בדיקה של ממש לתקפותם."[14]
מידע נוסף על אלטרנטיבות לניסויים בבעלי-חיים ניתן למצוא בקישורים למטה.
מקורות:
1. בשנת 2005 התאחדה החברה עם חברת אסטרנד מארה"ב
2. Andy Coghlan, “Pioneers Cut Out Animal Experiments,” New Scientist 31 Aug. 1996.
3. Christopher Anderegg et al., “A Critical Look at Animal Experimentation,” Medical Research Modernization Committee, 2002.
4. Stanton Glantz, “A Selection of OSHA Comments on Lung Cancer,” Tobacco.org, last accessed 14 May 2009.
5. Samuel Baron, M.D., et al., Medical Microbiology, 4th ed., University of Texas: Churchill Livingstone Inc., 1996.
6. National Institute of Allergy and Infectious Diseases, “Clinical Trials of HIV Vaccines,” National Institutes of Health, 19 Sept. 2008.
7. Alison Tonks, “Quest for the AIDS Vaccine,” British Medical Journal 334 (2007): 1346-8.
8. Kelvin O. Lim et al., “In Vivo Structural Brain Assessment,” The American College of Neuropsychopharmacology, 2000.
9. Michael Balls, “The Use of Scientifically-Validated In Vitro Tests for Embryotoxicity,” European Centre for the Validation of Alternative Methods, 3 June 2002.
10. Deborah L. Holliday et al., “Novel Multicellular Organotypic Models of Normal and Malignant Breast: Tools for Dissecting the Role of the Microenvironment in Breast Cancer Progression,” Breast Cancer Research,” 11 (2009): R3.
11. Michael Balls, “Statement on the Application of the Epiderm™ Human Skin Model for Skin Corrosivity Testing,” European Centre for the Validation of Alternative Methods, 21 Mar. 2000.
12. An In Vitro Skin Irritation Test (SIT) usingUSIN the EPIDERM Reconstructed Human Epidermal (RHE) model. (VIDEO Protocol) Kandarova, H., Hayden, P., Klausner, M., Kubilus, J., Sheasgreen, J. MatTek Corp., Ashland, MA (USA). JoVE. 29. http://www.jove.com/index/details.stp?id=1366, doi: 10.3791/1366 (2009).
13. Center for Drug Evaluation and Research (CDER). Guidance for Industry, Investigators, and Reviewers: Exploratory IND Studies, Rockville, Md.: CDER, 2006.
14. Marcel Leist et al., “The Dawning of a New Age of Toxicology,” ALTEX 25 (2008): 102.
קישורים למידע על אלטרנטיבות:
http://ecvam.jrc.ec.europa.eu/
http://iccvam.niehs.nih.gov/home.htm
http://www.frame.org.uk/
http://www.interniche.org/about.html
http://www.bfr.bund.de/cd/1591
http://caat.jhsph.edu/
http://ec.europa.eu/enterprise/epaa/index_en.htm
http://www.ivtip.org/
http://oslovet.veths.no/dokument.aspx?dokument=62
http://tsar.jrc.ec.europa.eu/
http://altweb.jhsph.edu/index.htm
http://www.nca-nl.org/
http://toxnet.nlm.nih.gov/altbib.html
http://www.altex.ch/en/index.html?id=17
http://www.alttox.org/
http://www.drhadwentrust.org/non-animal-research/non-animal-research
http://www.focusonalternatives.org.uk/PDFs/Replacing%20primates%20in%20m...
http://www.hsus.org/web-files/PDF/hsi/replacement-report.pdf
http://www.mattek.com/pages/abstracts/528