הצטרפו אלינו
תרמו לנו!
פעילויות העמותה מתבססות על תרומות. כל משאבינו מוקדשים לעזרה לבעלי החיים. נודה לתרומה כפי יכולתכם.
לחצו על הכפתור על מנת לתרום:
סקירה ביקורתית של מודלים לפגיעת ראש
בבעלי-חיים / ד"ר אנדרה מנשה
במשך שנים רבות חוקרים עורכים שימוש בבעלי-חיים כדי ליצור "מודלים" של פגיעת ראש, ובכלל זה קופים, חתולים, כלבים, ארנבונים, כבשים, חזירים, חולדות ועכברים. מאז 1941, ניסויים בפגיעות מוחיות בבעלי-חיים שימשו לחקר ההשפעה הפיסית של פגיעות כאלה [1,2]. בשנים מאוחרות יותר, ניסויים בבעלי-חיים תוכננו כדי לנסות ולהבין את השינויים המולקולריים המורכבים שמתרחשים לאחר פגיעת ראש [3,4]. למרות זאת, לפי מספר חוקרים "אין מודל בודד בבעלי-חיים היכול לחקות את הספקטרום המלא של פגיעת מוח טראומטית" [5].
חוקרים מחלקים את פגיעות המוח הטראומטיות (TBI) לשתי קטגוריות: טראומת ראש סגורה (closed) וחודרת (penetrating). פגיעות ראש סגורות לרוב נגרמות מפגיעה או התנגשות עם אובייקט אחר או מתאוצה או תאוטה מהירה של הראש, למשל בתאונות דרכים. פגיעת ראש סגורה גורמת לעיתים קרובות להתנפחות של הראש, אשר במהרה מגדילה את הלחץ בתוך הגולגולת. הלחץ המוגבר עלול לגרום לנזק נוסף למוח.
עם השנים, השימוש בחולדות בחקר פגיעות ראש סגורות הפך לנפוץ יותר. במטרה לשחזר פגיעות מוח טראומטיות מבלי להרוג את החיות בתהליך, פיתחו החוקרים שיטה של "הפלת משקולת" כדי לגרום נזק מוחי לחולדות. משקולת מתכת מאונכת מוחזקת במרחק מסויים מעל ראש החיה ומופלת עליה. קצה המשקולת פוגע בגולגולת וגורם לפגיעת ראש.
ב-1996, חוקרים בביה"ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים, גרמו טראומה מוחית ל-284 עכברים ע"י הפלת משקולות על גולגולותיהם החשופות. 37 מהעכברים מתו בתוך 5 דקות. מספר דומה של עכברים מתו לאחר 24 שעות. למרות קצב התמותה הגבוה, החוקרים המשיכו במחקרם וביצעו מדידות פיסיולוגיות ומבחנים התנהגותיים. אלו בוצעו במרווחי זמן שונים לאחר ההתאוששות מתהליך הטראומה. אֵתר שימש כגורם היחיד להרדמה כללית, למרות חששות מתועדות היטב לגבי השימוש בחומר זה (הגורם לגירוי חריף של ממברנות ריריות בעיניים, בפה ובקנה הנשימה).
מקטע רקמה של כ-20 מ"ג נלקח משטח המוח הפגוע, במרווחים של 4, 24 ו-48 שעות ו-7 ו-30 ימים לאחר פגיעת הראש הסגורה, כדי להעריך את התנפחות המוח (בצקת) ב-9-20 עכברים בכל נקודת זמן. הכותבים מודים כי בצקת מוחית ידועה כתוצאה של טראומה מוחית חריפה (הם מצטטים מקורות שחלקם עוד מ-1988, למרות שידע זה קיים כבר זמן רב לפני).
מבחן מבוך המים: זהו מבחן התנהגותי בו עכברים מאולצים לשחות במים קרים למדי, בעודם מנסים למצוא פלטפורמה המצויה מתחת לפני השטח של המים, עליה יוכלו לנוח. עכברים שלא יכלו למצוא את הפלטפורמה בתוך 2 דקות מוקמו על הפלטפורמה ע"י החוקרים והתאפשר להם לנוח מעט, לפני שהתהליך חזר על עצמו. בניסוי זה, 39 עכברים פגועי מוח הושמו במבוך מים 24 שעות לאחר פגיעת הראש הסגורה למשך 3 פעמים ביום במהלך 5 ימים ברצף. לאחר יום מנוחה בודד, פרוטוקול זה חזר על עצמו.
בנוסף, העכברים נבחנו לכימות חומרתו של הנזק הניורולוגי שנגרם להם, ובמבחן זה נבדקו סימנים לשיתוק חלקי, אבדן שיווי-משקל ונבדקה תגובתם לגירוי פתאומי מבהיל ("רפלקס הבהלה"). "רפלקס הבהלה" או "תגובת הבהלה" הוא התגובה של המוח והגוף לגירוי בלתי-צפוי ופתאומי, כגון רעש חזק או תנועה פתאומית. מבדקים ניורולוגיים אלו נועדו לעזור לחוקרים להעריך את חומרת הנזק המוחי.
מסקנת המחקר: החוקרים הסיקו מהמחקר שמודל העכבר של פגיעת ראש סגורה דומה מאוד למודל החולדה של פגיעת מוח טראומטית, ושמדובר בכלי מועיל להערכת טיפולים פוטנציאליים.
12 שנים לאחר מכן, ב-2008, ניסויים בפגיעות ראש עדיין מבוצעים באותה המחלקה לפרמקולוגיה של ביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, ע"י ד"ר רמי יקא ושותפיו [6]: פגיעת ראש נגרמה באותה הדרך שתוארה במחקר מ-1996, ע"י הפלת משקולת. שלוש קבוצות של עכברים צעירים שימשו במחקר זה. כל קבוצה מנתה 12-18 עכברים.
בקבוצה 1 העכברים טושטשו, נגרם להם נזק מוחי, הם הורשו להתאושש במשך 15 דקות ואז נערף ראשם בגיליוטינה. מוחם הוסר והועבר לאנליזה במעבדה.
לעכברים בקבוצה 2 ו-3 הוזרק כימיקל מסויים מיד לאחר פגיעת הראש. ראשם של העכברים בקבוצה 2 נערף 15 דקות לאחר מכן ומוחם הוסר והועבר לבחינה. העכברים בקבוצה 3 נשמרו בחיים למשך 24 ימים, במהלכם נערך מגוון מבחנים לבחינת ההתנהגות ושיווי המשקל במהלך 1, 2, 3, 7, 17 ו-24 ימים לאחר פגיעת הראש. בתום 24 הימים, נערף ראשם ומוחם נלקח לבדיקה.
החוקרים לא מספקים כל מסקנה ברורה מתוצאות ניסוייהם, אלא מנהלים דיון ארוך, שמעלה יותר שאלות מאלו שעליהן ענה המחקר. החוקרים מצהירים שמחקרים נוספים נדרשים. זו דוגמה קלאסית של מחקר בסיסי ללא כיוון (undirected).
לאחר 50 שנה של מאות ניסויים אכזריים מאוד בבעלי-חיים, בשנת ,2008, קבוצת חוקרים, וביניהם אסתר שוהמי – הנמנית על הצוות שיצר את "מודל העכבר" ב-1996 – הודו ש"טרם נתגלה 'קליע הקסם' בטיפול בפגיעת מוח טראומטית חריפה. למרבה הצער, רוב האסטרטגיות הטיפוליות המבטיחות שהתקבלו מחיות ניסוי נכשלו בתרגום למצב הקליני של פגיעת מוח טראומטית. הרציונל לכשלון מאכזב זה הוא ככל הנראה רב-גורמי..." [7].
גישה מדעית יותר תהיה לחקור מקרים אנושיים של פגיעת ראש, לדוגמא "טיפול בחולים עם פגעים פוסט-טראומטיים אינטרא-דורליים (intradural) - סקירה משותפת לכמה מרכזי מחקר של הגישות הקיימות לטיפול כירורגי ב-729 מטופלים המתואמת ע"י האיחוד האירופאי לפגיעות מוח" [8].
בנוסף, יש שיטות מבחנה, הכוללות תאי עצב וממברנות גמישות [9].
1. Denny-Brown D, Russell WR. Experimental cerebral concussion. Brain 64: 93–164, 1941.
2. Ommaya AK, Gennarelli TA. Cerebral concussion and traumatic unconsciousness. Correlation of experimental and clinical observations of blunt head injuries. Brain 97: 633–654, 1974.
3. Clark RS, Schiding JK, Kaczorowski SL, Marion DW, Kochanek PM. Neutrophil accumulation after traumatic brain injury in rats: comparison of weight drop and controlled cortical impact models. J Neurotrauma 11: 499–506, 1994.
4. Rall JM, Matzilevich DA, Dash PK. Comparative analysis of mRNA levels in the frontal cortex and the hippocampus in the basal state and in response to experimental brain injury. Neuropathol Appl Neurobiol 29: 118–131, 2003.
5. http://www.vetpathology.org/cgi/reprint/39/6/679.pdf
6. http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid...
7. Schumann J et al. J Neurotrauma. 2008 Aug;25(8):945-57 Inhibition of NR2B phosphorylation restores alterations in NMDA receptor expression and improves functional recovery following traumatic brain injury in mice.
8. Compagnone C et al. Neurosurgery. 2007 Jul;61(1 Suppl):232-40; discussion 240-1
The management of patients with intradural post-traumatic mass lesions: a multicenter survey of current approaches to surgical management in 729 patients coordinated by the European Brain Injury Consortium
9. Frieboes L et al. J Neurotrauma 26:1–16 (June 2009)
An in vitro traumatic model to evaluate the response of myelinated cultures to sustained hydrostatic compression injury
שיטות מקובלות במחקרי פסיכו-ביולוגיה
ניסויים אכזריים במכללה האקדמית תל-אביב-יפו
ניסויים אכזריים במכללה האקדמית עמק יזרעאל
אי-רלוונטיות של ניסויים בבעלי-חיים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה המודרניות / ד"ר מורי כהן
סקירה ביקורתית של מודלים לפגיעת ראש בבעלי-חיים
ניסויים בבעלי-חיים:
ניסויים בקופים בחקר המוח ובפסיכולוגיה