סקירה כללית
מדי שנה מוכנסים למעבדות בישראל כ-500,000 בעלי-חיים למטרות מחקר מדעי, הוראה, בדיקת חומרים ופיתוח אמצעי לחימה. הניסויים במעבדות מתבצעים על מינים רבים של בעלי-חיים, החל ממכרסמים וכלה בכלבים, חתולים, סוסים וקופים. רובם המוחלט של בעלי-החיים מסיימים את חייהם רוויי הסבל הפיזי והנפשי כסלילי עשן מארובות משרפות המעבדות. ניסויים בבעלי-חיים בישראל נערכים ב-56 מוסדות – באוניברסיטאות, במכללות, במרכזים רפואיים, בחברות מסחריות ובמתקני הצבא.
למעלה מ-80% מהניסויים בבעלי-חיים בישראל נעשים במסגרת מחקר בסיסי שמטרתו סקרנות מדעית, ללא קשר להצלת חיים או לפיתוחים רפואיים באשר הם. חלק קטן מהניסויים בבעלי-חיים הוא למטרות יישומיות וגם בהם ההשלכה מבעלי-החיים לבני האדם מוטלת בספק.
ניסויים בבעלי-חיים נערכים בסתר, מאחורי דלתות סגורות, רחוק מעיני הציבור. החוק שאמור להגן על בעלי-החיים במעבדות והמועצה שאמורה לפקח על הניסויים התבררו כלא יותר מאשר עלה תאנה המחפה על האינטרסים של מוסדות המחקר.
בעולם ובישראל הולכת ומתגברת ההתנגדות לניסויים בבעלי-חיים, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מדעית. ההתנגדות המוסרית מתבססת על הטענה כי יכולתם של בעלי-החיים לחוש כאב וסבל מטילה על האדם חובה להימנע מפגיעה מכוונת בהם. ההתנגדות המדעית נשענת על הכשלים בהשלכות מבעלי-חיים לבני אדם בגלל ההבדלים הפיזיולוגיים וביולוגיים ביניהם.
ישנן כיום שיטות מחקר רבות אשר אינן כרוכות בשימוש בבעלי-חיים והן אמינות, מהירות ואף זולות יותר: מחקר קליני בבני אדם בלי לפגוע בהם, תרביות תאים ותרביות רקמה, מערכות הדמייה מתקדמות ותוכנות מחשב. אולם, למרות הבעיות האתיות ולמרות זמינות שיטות מדעיות בלתי פוגעניות, ניסויים בבעלי-חיים מבוססים היטב בקרב הקהילה המדעית וכל שינוי במתודה הקיימת מטורפד על-ידי שדולת הנסיינים, תוך הגנה על האינטרסים הכלכליים והאקדמיים של חבריה.
ניסויים בקופים בחקר המוח ובפסיכולוגיה
כתבות/מאמרים מומלצים:
ניסויים בבעלי-חיים – דוגמה מיושנת / תמיר לוסקי

