ניסויים בבעלי-חיים

ניסויים אכזריים במכללה האקדמית עמק יזרעאל


בשנת 2007 הוקמה במכללה האקדמית עמק יזרעאל מעבדה לניסויים בפסיכו-ביולוגיה. המעבדה פועלת במסגרת לימודי החוג למדעי ההתנהגות, והניסויים בה מתנהלים בניצוחו של  ד"ר אבי אביטל.

 להלן תקציר אחד הניסויים האחרונים של ד"ר אבי אביטל:

שם המחקר: Repeated Social Defeat Causes Increased Anxiety-Like Behavior and Alters Splenocyte Function in C57BL/6 and CD-1 Mice

מטרת המחקר: לחשוף ולדות של חולדות ללחץ כדי לבדוק מה תהיה ההשפעה שלו על התנהגותם החברתית כבוגרים.

תהליך הניסוי: המחקר דרש 40 ולדות (20 זכרים ו-20 נקבות). מצויין שמספר הוולדות העודף הומת. הוולדות חולקו לארבע קבוצות של 10 חולדות בכל קבוצה.
קבוצה 1: הוולדות הופרדו מאימותיהם ל-4 שעות מדי יום במשך שבוע ימים. בזמן ההפרדה סיפקו להם חימום אבל לא סיפקו להם אוכל ומים.

קבוצה 2: בגיל 30 יום העבירו את החולדות ניסויים בגרימת לחץ במשך 60 יום. הניסויים נעשו באופן רנדומלי בשעות לא קבועות כדי שהחולדות לא "יתרגלו" אליהם. הניסויים כללו הרעבה של 23 שעות, לפחות 10 דקות של "שחייה כפוייה", והשארה על משטח מוגבה ל-30 דקות.

קבוצה 3: עברו את התהליכים של שתי הקבוצות הקודמות ביחד (הפרדה מהאמהות + ניסויי הלחץ).

קבוצה 4: קבוצת ביקורת. לא עשו להם שום דבר.

בהגיעם לגיל שלושה חודשים החוקרים בדקו את ההתנהגות שלהם באמצעים הבאים:
-    מבחן השטח הפתוח: החולדות הושמו בקופסה גדולה וחשופה ותנועות נסיונות הבריחה שלהם תועדו בווידיאו.
-    אינטרקציה חברתית: החולדות חוברו עם חולדות "נורמליות" ונבחנו ההתנהגויות החברתיות שלהן.

-    מבחן רעש ושוק חשמלי: החולדות הוכנסו (כל אחת בנפרד) לקופסה בה הופעלו רעשים מפחידים וניתנו להם שוקים חשמליים. כל חולדה עברה את החוויה הזו 75 פעמים. התגובות של החולדות נבחנו ברמות של "בריחה", "אי בריחה" ו"אדישות".
 

תוצאת המחקר: כל שלוש קבוצות הלחץ הראו התנהגות חברתית מופחתת מהנורמל. החולדות הלחוצות בילו פחות אחת עם השנייה מאשר חולדות נורמליות. קבוצה 1 וקבוצה 3 דמו יותר בהתנהגות שלהן מקבוצה 2.

מחקר עכשווי במכללה האקדמית עמק יזרעאל

(לקוח מחוברת התקצירים "יריד המחקר החמישי של המכללה האקדמית עמק יזרעאל", שפורסם בחודש מאי 2009):

סכיזופרניה: ייסוד המודל בחולדה / שני רפאלי ואבי אביטל
החוג לפסיכולוגיה והמרכז למחקר והוראה פסיכוביולוגי

כ 1%- מכלל האוכלוסייה העולמית לוקה בסכיזופרניה, המסבה סבל רב לחולה וסביבתו. סכיזופרניה מאופיינת מתסמינים חיוביים ושליליים, כאשר התסמינים החיוביים כוללים פגיעה ביכולת להבחין בין מציאות לדמיון, הזיות, פסיכוזה, היפראקטיביות וכל התנהגות אבנורמאלית שמתווספת לרפרטואר ההתנהגויות של הפרט ומפריעה לתפקודו התקין. התסמינים השליליים כוללים דיכאון, נסיגה חברתית וכל התנהגות שחסרה לתפקודו הנורמאלי של הפרט. אחת הבעיות שמתעוררות כתוצאה מהטיפולים התרופתיים למחלה, היא שהסימפטומים החיוביים אכן מראים הקלה, במחיר של החמרה בסימפטומים השליליים. כלומר המטופל סובל מפחות הזיות ופסיכוזות אך הוא נכנס לדיכאון ונסיגה חברתית שנגרמים הן מהמחלה והן מהתרופות עצמן. על מנת להיטיב ולהרחיב את הטיפול בסכיזופרניה, יש להגביר את הדגש המחקרי על מנגנוני המחלה וזאת על ידי ייסוד מודל בבעלי חיים.

כיום, אין מודל אשר מכסה את הספקטרום הפנוטיפי המלא של מחלת הסכיזופרניה והמודלים הקיימים הם חלקיים. במחקר שערכנו במרכז המחקר, אשר בודק את השפעות החשיפה ללחץ לאורך תקופת הילדות, מצאנו שקיימת תקופה קריטית בגיל טרום-התבגרות, בה ללחץ יש את ההשפעות הכי משמעותיות בבגרות, כפי שהתבטא במבחנים התנהגותיים ומדידות פיזיולוגיות. אנו משערים שחשיפה ללחץ בתקופה קריטית זו, בנוסף למניפולציה פרמקולוגית שהוכחה כמשרה סימפטומים חיוביים, תסייע לנו בייסוד מודל תקף של סכיזופרניה המתחשב באטיולוגיה של המחלה וכולל את התסמינים השונים על כל היבטיהם ההתנהגותיים, הנוירולוגיים וההורמונאליים.
המחקר לעיל נמצא בראשיתו.

חוות דעת מומחה על הניסויים של ד"ר אבי אביטל

ביקשנו את חוות דעתו המקצועית של ד"ר קורנליוס גרופ, פסיכיאטר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח שערי צדק, לגבי הניסויים של ד"ר אבי אביטל. להלן חוות דעתו:

בהתייחס לעבודותיהם של אביצור, אביטל ולשם עם שותפיהם מחו"ל –

ראשית, מטרתם המוצהרת של החוקרים היא לגרום לחץ (סטרס) לחולדות או, במילים אחרות, לענות אותן.

הרעיון הוא לעקוב אחר פרמטרים ביולוגיים המתרחשים ברמה מבוקרת של סטרס במודל חייתי ומכך לנבא פרמטרים ביולוגיים/אימונולוגיים (חיסוניים) מקבילים בבני אדם הנתונים בלחץ.

לבטח דרוש דמיון מוזר מאוד להגות את התוכנית ואת הדרכים לגרום לחץ. להתעללות היה ככל הנראה תפקיד חשוב ברקע הפסיכולוגי של החוקרים, והם משתמשים בבריונות כדי לגרום לחץ לחולדות האומללות. אחת הדרכים לגרום סבל לאותן חיות היא כמעט-הטבעה, דבר שאולי בא בהשראה משיטת העינוי של ה- CIA שבה קושרים נחקר ללוח, ללא יכולת תזוזה, ומכריחים אותו לנשום מים לריאותיו, שנועדה לגרום לחשודים בטרור לדבר ולשתף פעולה.

"מחקרים" אלה כלל לא מתיימרים לנסות להקל על סבל החיות אלא להפך – הם שואפים לכך במרץ, באמצעות דרך "מדעית" מבוקרת.

האמצעים ה"הומאניים" היחידים שמוזכרים בטיפול בחיות הם מזון בשפע, היגיינה ו"הקרבתם" (אכן, מילה זו בשפת החוקרים מתאימה כאן מאחר שהיא קשורה לכישוף ודעות קדומות).

הרעיון שסוג כזה של עינוי מבוקר קשור למצבי לחץ אנושי הוא מופרך. הידע הניסיוני הבסיסי על תסמונת דחק פוסט טראומטית הוא שתסמונת זו יכולה להיגרם ממגוון רחב של מצבים. עוצמת הלחץ שגורמים לחולדות בניסויים אלה אינו מנבא בשום פנים ואופן את חומרתו של הליקוי הנפשי שנגרם בעקבותיו.

דוגמה על ניצולי שואה תסביר את הכוונה: ישנם כאלה שהוחזקו מספר חודשים במחנות עבודה, וסבלו נוראות בשנים שלאחר מכן למרות שהם לא עונו או אוימו באופן ישיר. לעומת זאת, ישנם אנשים שהיו באושוויץ או מחנות ריכוז אחרים שבהם שררה זוועה שלא תתואר, ולהם היו מעט מאוד סימפטומים של תסמונת דחק פוסט טראומטית, או כלל לא היו.

הדבר החשוב שברצוני לציין הוא ששליטה על גרימת לחץ לבעלי-חיים היא בזבוז זמן. אם רוצים להבין יותר על סטרס, על בני אדם ועל תסמונת דחק פוסט טראומטית בבני אדם –  ידוע שפגיעות אלה נגרמות ממספר רב של גורמים, כולל מבנה אישיות אינדיבידואלי, והניסיון בפועל הכרחי לאמידת תוצאותיהם של סוגים ועוצמות שונות של גורמי לחץ.

ניתן כמובן לטעון כהצדקה לניסויים אלה, שהם אינם ישומיים אלא מהווים מחקר בסיסי טהור. אך זה יסתור את הטענה הרופפת שמחקר מסוג זה מקדם את האנושות ואת הרפואה.

לכן אני סבור שחוקרים אלה צריכים להפנות את סקרנותם המדעית ואת האנרגיה שלהם לפרוייקטים פחות מוזרים ויותר שימושיים. קשה לי להכיר בערך כלשהו של אותם מאמרים ולראות אותם כמייצגים חשיבות, אמינות ויושרה אקדמיים של כותביהם.

קריאה לפעולה!

אנא שלחו את מחאתכם נגד הניסויים האכזריים והמיותרים שמתבצעים בין כותלי המכללה האקדמית עמק יזרעאל לגורמים הבאים:

פרופ' עליזה שנהר
נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל
aliza@yvc.ac.il      
פקס: 04-6423457

ד"ר דוד יגיל
ראש החוג למדעי ההתנהגות
davidy@yvc.ac.il
04-6423515
פקס: 04-6423512

כתבות / מאמרים מומלצים:

ניסויים בפסיכו-ביולוגיה
שיטות מקובלות במחקרי פסיכו-ביולוגיה
ניסויים אכזריים במכללה האקדמית תל-אביב-יפו
כואב אבל יותר / ענת רפואה
אי-רלוונטיות של ניסויים בבעלי-חיים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה המודרניות / ד"ר מורי כהן