ניסויים בבעלי-חיים

 
ניסויים אכזריים במכללה האקדמית תל אביב-יפו

בשנת 2006 החלה לפעול במרתפי המכללה האקדמית תל אביב-יפו מעבדה בפסיכו-ביולוגיה. את המעבדה, הפועלת במסגרת ביה"ס למדעי ההתנהגות, יזם והקים פרופ' חנן פרנק (ראש ביה"ס), לאחר עשרות שנים שביצע ניסויי כאב באוניברסיטת תל-אביב.

 להלן דוגמה לניסוי אופייני של פרופ' חנן פרנק, שפורסם ב-1996 במגזין "Pain":

שם המחקר: Development of thermal nociception in rats

מטרת המחקר: המאמר פותח בקביעה שידוע, הן בבני-אדם והן בבעלי-חיים, כי הרגישות של ולדות צעירים לכאב גדולה הרבה יותר מזו של בוגרים. למרות כל הידע הקיים, החוקרים סברו שהתופעה הזו לא נחקרה עדיין מספיק בתחום של כאב הנובע מגירוי חום (להבדיל למשל מכאב הנובע מצביטה חזקה), ולכן החליטו להוסיף ולחקור את הנושא.

תהליך הניסוי: הניסוי נערך על 146 חולדות בגילאים שונים והתחלק לשני חלקים:
א) 63 חולדות בגילאי 3 עד 90 יום נחשפו למים בטמפרטורות של 36 עד 60 מעלות צלסיוס. כל חולדה עברה את חווית הטבילה הכואבת במים החמים 36 פעמים.
ב) 83 חולדות בגילאי 13 עד 100 יום עברו ניתוח שבו לחלק מהן נחתך עמוד השדרה לחלוטין ולחלק מהן רק נערך הניתוח ללא כל פגיעה בעמוד השדרה (בתור קבוצת ביקורת); לאחר הניתוח חולדות אלו נחשפו למים בטמפרטורות של 39 עד 50 מעלות צלסיוס. כל חולדה עברה את חווית הטבילה הכואבת במים החמים 18 פעמים.

התוצאות: החוקרים קיבלו את אותם הממצאים שהיו ידועים מראש, דהיינו שהרגישות לכאב יורדת עם הגיל. חיתוך עמוד השדרה השפיע על מהירות התגובה רק בטמפרטורות גבוהות ובחולדות מבוגרות יותר, ולא השפיע על סף הרגישות של החולדות בניסוי. החולדות הומתו לאחר הניסוי.


פרופ' רונית אביצור – מנהלת המעבדה במכללה

 

את הניסויים במעבדה במכללה האקדמית תל אביב-יפו מנהלת כיום פרופ' רונית אביצור. למיטב ידיעתנו, בימים אלה מתבצע שם, בין השאר, ניסוי שקשור להשפעת דיכאון כתוצאה מהפרדת ולדות עכברים מאימותיהם על המערכת החיסונית שלהם.

 להלן תקציר הניסוי האחרון של פרופ' רונית אביצור שהתפרסם:

שם המחקר: Repeated Social Defeat Causes Increased Anxiety-Like Behavior and Alters Splenocyte Function in C57BL/6 and CD-1 Mice

מטרת המחקר: ידוע שהלחץ שחווים עכברים מותקפים משפיע על המערכת החיסונית שלהם. המחקר הזה רוצה לבדוק אם בנוסף לפגיעה במערכת החיסונית יש גם השפעה על רמת החרדה ועל רמת הדיכאון של העכברים המותקפים.

תהליך הניסוי: עכבר אגרסיבי (כתוצאה מבידודו במשך חודש ימים) הוכנס לכלובים שבהם היו קבוצות של 5-3 עכברים (לא מצויין כמה קבוצות). העכבר תקף את העכברים וגרם להם לפציעות חמורות. העכברים הפצועים הועברו לסדרת מבחנים חוזרת ונשנית של "שחייה כפוייה" ושל  "תליה בזנב מקובע". בתום הניסוי כל העכברים הומתו.

תוצאת המחקר: הלחץ שחוו העכברים לא הגביר את רמת הדיכאון שלהם, אבל כן הגביר את רמת החרדה שלהם.


חוות דעת מומחה על הניסויים של פרופ' רונית אביצור

ביקשנו את חוות דעתו המקצועית של ד"ר קורנליוס גרופ, פסיכיאטר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח שערי צדק, לגבי הניסויים של פרופ' רונית אביצור. להלן חוות דעתו:

בהתייחס לעבודותיהם של אביצור, אביטל ולשם עם שותפיהם מחו"ל –

ראשית, מטרתם המוצהרת של החוקרים היא לגרום לחץ (סטרס) לחולדות או, במילים אחרות, לענות אותן.

הרעיון הוא לעקוב אחר פרמטרים ביולוגיים המתרחשים ברמה מבוקרת של סטרס במודל חייתי ומכך לנבא פרמטרים ביולוגיים/אימונולוגיים (חיסוניים) מקבילים בבני אדם הנתונים בלחץ.

לבטח דרוש דמיון מוזר מאוד להגות את התוכנית ואת הדרכים לגרום לחץ. להתעללות היה ככל הנראה תפקיד חשוב ברקע הפסיכולוגי של החוקרים, והם משתמשים בבריונות כדי לגרום לחץ לחולדות האומללות. אחת הדרכים לגרום סבל לאותן חיות היא כמעט-הטבעה, דבר שאולי בא בהשראה משיטת העינוי של ה- CIA שבה קושרים נחקר ללוח, ללא יכולת תזוזה, ומכריחים אותו לנשום מים לריאותיו, שנועדה לגרום לחשודים בטרור לדבר ולשתף פעולה.

"מחקרים" אלה כלל לא מתיימרים לנסות להקל על סבל החיות אלא להפך – הם שואפים לכך במרץ, באמצעות דרך "מדעית" מבוקרת.

האמצעים ה"הומאניים" היחידים שמוזכרים בטיפול בחיות הם מזון בשפע, היגיינה ו"הקרבתם" (אכן, מילה זו בשפת החוקרים מתאימה כאן מאחר שהיא קשורה לכישוף ודעות קדומות).

הרעיון שסוג כזה של עינוי מבוקר קשור למצבי לחץ אנושי הוא מופרך. הידע הניסיוני הבסיסי על תסמונת דחק פוסט טראומטית הוא שתסמונת זו יכולה להיגרם ממגוון רחב של מצבים. עוצמת הלחץ שגורמים לחולדות בניסויים אלה אינו מנבא בשום פנים ואופן את חומרתו של הליקוי הנפשי שנגרם בעקבותיו.

דוגמה על ניצולי שואה תסביר את הכוונה: ישנם כאלה שהוחזקו מספר חודשים במחנות עבודה, וסבלו נוראות בשנים שלאחר מכן למרות שהם לא עונו או אוימו באופן ישיר. לעומת זאת, ישנם אנשים שהיו באושוויץ או מחנות ריכוז אחרים שבהם שררה זוועה שלא תתואר, ולהם היו מעט מאוד סימפטומים של תסמונת דחק פוסט טראומטית, או כלל לא היו.

הדבר החשוב שברצוני לציין הוא ששליטה על גרימת לחץ לבעלי-חיים היא בזבוז זמן. אם רוצים להבין יותר על סטרס, על בני אדם ועל תסמונת דחק פוסט טראומטית בבני אדם –  ידוע שפגיעות אלה נגרמות ממספר רב של גורמים, כולל מבנה אישיות אינדיבידואלי, והניסיון בפועל הכרחי לאמידת תוצאותיהם של סוגים ועוצמות שונות של גורמי לחץ.

 ניתן כמובן לטעון כהצדקה לניסויים אלה, שהם אינם ישומיים אלא מהווים מחקר בסיסי טהור. אך זה יסתור את הטענה הרופפת שמחקר מסוג זה מקדם את האנושות ואת הרפואה.

לכן אני סבור שחוקרים אלה צריכים להפנות את סקרנותם המדעית ואת האנרגיה שלהם לפרוייקטים פחות מוזרים ויותר שימושיים. קשה לי להכיר בערך כלשהו של אותם מאמרים ולראות אותם כמייצגים חשיבות, אמינות ויושרה אקדמיים של כותביהם.


נותנים לחתול לשמור על השמנת

את הניסויים במכללה האקדמית תל אביב-יפו מאשרת ועדה פנימית, שאושרה לאחרונה ע"י המועצה לניסויים בבעלי-חיים. להלן הרכב הוועדה הפנימית של המכללה:

ד"ר מיקי הרלב - וטרינר ממעבדות האוניברסיטה העברית.
פרופ' חנן פרנק - ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללה.
פרופ' רונית אביצור - חוקרת ראשית, מנהלת המעבדה במכללה.
ד"ר רביד דורון - ראש החוג לפסיכולוגיה פיזיולוגית באוניברסיטה הפתוחה, משמש כעוזר של פרופ' רונית אביצור ומשתמש במעבדה של המכללה (ומביא איתו סטודנטים מהפתוחה).
פרופ' שמגר בן-אליהו - ראש החוג לנוירו-אימונלוגיה בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א (מבצע ניסויים דומים).
פרופ' אברהם שוויגר - ראש החוג לנוירו-פסיכולוגיה במכללה.
פרופ' ראובן דר - מהחוג לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ת"א, שותף של פרופ' חנן פרנק לניסויים העכשוויים שלו בחקר השפעות הניקוטין.
 
כמו בכל מוסד שמבצע ניסויים בבעלי-חיים, גם במכללה הזו הוועדה הפנימית מורכבת מ"חבר מביא חבר", והיא מהווה חותמת גומי לכל בקשות הניסוי.
כמו בכל מוסד שמבצע ניסויים בבעלי-חיים, גם במכללה ניתנת לסטודנטים שמשתתפים בניסויים הרצאה ב"אתיקה". ומי נותן את ההרצאה הזו במכללה? לא אחר מאשר... פרופ' חנן פרנק.

קריאה לפעולה!

אנא שלחו את מחאתכם נגד הניסויים האכזריים והמיותרים שמתבצעים בין כותלי המכללה האקדמית תל אביב-יפו לגורמים הבאים:

פרופ' ישראל צנג
נשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו
israelza@mta.ac.il
פקס: 03-6803301
 
מר דרור אמיר
מנכ"ל המכללה האקדמית תל אביב-יפו
droramir@mta.ac.il
פקס: 03-6803301

כתבות / מאמרים מומלצים:

ניסויים בפסיכו-ביולוגיה
שיטות מקובלות במחקרי פסיכו-ביולוגיה
ניסויים אכזריים במכללה האקדמית עמק יזרעאל
כואב אבל יותר / ענת רפואה
אי-רלוונטיות של ניסויים בבעלי-חיים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה המודרניות / ד"ר מורי כהן