הצטרפו אלינו
תרמו לנו!
פעילויות העמותה מתבססות על תרומות. כל משאבינו מוקדשים לעזרה לבעלי החיים. נודה לתרומה כפי יכולתכם.
לחצו על הכפתור על מנת לתרום:
ניסויים בקופים בחקר המוח ובפסיכולוגיה
ניסויים בקופים בחקר המוח נעשים מאז המאה ה-19 והם מתבססים על סברה נפוצה שקופים הם מודל אמין להתנהגות אנושית ולמחלות אנושיות. כיום ניתן להראות שסברה זו היא לא רק מוטעית אלא לעתים אף מסוכנת, שכן היא מטעה את החוקרים ובמיוחד את הציבור שמניח שהממצאים הללו נכונים גם לגבי האדם.
מערכת העצבים המרכזית של האדם מייחדת אותנו בצורה ברורה ביותר מזו של כל מין אחר, כולל קופים ואפילו קופי אדם גדולים. שום תוצאה שהופקה ממחקר בקופים איננה יכולה להיחשב כתקפה עבור בני-אדם כל עוד לא נרשמו תוצאות זהות גם במחקרים בבני-אדם. מכאן שהמחקר הראשוני בקופים, שהוא יקר מאד, ארוך ומורכב, הוא למעשה חסר תועלת ומשמש במקרה הטוב כאמצעי פשטני להצדקת המחקר האמיתי שיתבצע בבני-אדם.
הספריות מלאות בספרים עבי-כרס המפרטים ניסויים שבמהלכם הוחדרו אלקטרודות למוחם של קופים שהושארו במצב כפוי של ערנות במשך ימים, ניסויים שמדדו את פעילות המוח בשעה שנלקחו תינוקות של קופים מאימותיהם מיד לאחר הלידה, וכו'. תוצאות ניסויים אלה דמו לעתים לתוצאות מבדקי אלקטרו-פיזיולוגיה בבני אדם, ולעתים לא. הבה ננסה לחשוב בהגיון: כיצד יכול מוחו של קוף רזוס כלשהו להראות לנו איזה חלק במוח האדם אחראי אפילו על הפעולות האנושיות הבסיסיות ביותר כגון דיבור, קריאה וכתיבה? ואם אינו יכול, האם באמת ישנו בסיס מדעי להנחה שמוחו של הקוף הוא מודל אמין למוח האדם? המדע המודרני משתבח בכך שכל הנחות היסוד שלו אומתו והוכחו שוב ושוב בכלים מדעיים טהורים בטרם אומצו. מתי, אם בכלל, עברה ההנחה הזאת אימות בכלים מדעיים?
היא לא עברה. מכיוון שמדובר במתודה מדעית ש"עוברת בתורשה" מפרופסור לתלמידיו כבר עשרות שנים, לא נדרשו העוסקים בניסויים בקופים בשום רגע להוכיח אמפירית את אמינות המודלים שלהם כפי שנדרשים לעשות חוקרים המפתחים מודלים חדשניים יותר. למרות זאת, נתפס המחקר בקופים כדרך האמינה ביותר לביצוע מחקרי מוח, בעוד כל הכלים המשוכללים המאפשרים תצפיות על "הדבר האמיתי" ואשר במעט שנות קיומם כבר תרמו להבנת תהליכים במוח באופן משמעותי, זוכים ליחס חשדני ולעתים מזלזל מצד אנשים אשר הפכו את מתודת הניסויים בבעלי-חיים מאמצעי בלבד למטרה העומדת בפני עצמה.
במסגרת הניסויים בחקר המוח נגרם לקופים סבל בל-יתואר: הקופים מוחזקים במשך שנים בכלובי מתכת קטנים, ללא אמצעי העשרה או יכולת לחיות בקבוצה כמקובל בטבע. במהלך הניסויים מקרקפים את ראשיהם, קודחים חורים גדולים בגולגולותיהם ומחברים אליהם מתקנים ממתכת ופלסטיק. במרבית המקרים מקובעים הקופים בסד מיוחד ("כסא קופים") אשר מפריד בין רגליהם, ידיהם וראשם, ובעזרת בורג מונעים מהם להזיז את ראשם. הקופים מוצמאים ומורעבים לאורך זמן רב על מנת שישתפו פעולה עם החוקרים. הניסויים בחקר המוח בקופים כוללים גירויים חשמליים והרס או כריתת מקומות שונים במוחם.
ניסויים בקופים בתחום הפסיכולוגיה כרוכים בהתעללות קשה ביותר: מפרידים גורים מאימותיהם, גורמים להם למצבי לחץ וטראומה קיצוניים, מכניסים אותם ל"בורות ייאוש" ול"עמדות אונס", ממכרים אותם לסמים, ועוד אין-ספור התאכזרויות שאם היו עושים אותן לבני-אדם, היו נכלאים החוקרים לתקופות ארוכות בבתי-כלא.
במובן מסוים ניתן לומר שיש תועלת מניסויים אלה - מאמרים נכתבים, ומאגר הידע האנושי גדל. ובכל זאת יש לשאול עוד מספר שאלות: האם התועלת שמביאים ניסויים אלה למדע ולרפואה, גדולה מספיק כדי להצדיק את הסבל הרב שהם גורמים? האם הידע תרם במשהו לריפוי ולשיפור חייהם של בני אדם? האם אין כיום דרכים לחקור את המוח ישירות בבני-אדם, ללא גרימת סבל?
תקפותו המדעית של הקוף כמודל לאדם היא גרועה. תכופות קשה ואף בלתי אפשרי להסיק מממצאים שנתגלו במוח הקוף על התנהגויות מקבילות של האדם. עדיין לא ברור הקשר בין אזורי המוח השונים של הקוף לאלו של האדם. הפונקציות הקוגניטיביות ששני המינים מבצעים והאסטרטגיות שבהם הם עושים זאת –אינן דומות. מסיבות זו תגלו שרובם המוחלט של המאמרים המתפרסמים בעקבות ניסויים בקופים, מציינים במפורש את הקופים בכותרת המאמר, וזאת על מנת שלא ליצור את הרושם המוטעה שמסקנות המאמר רלוונטיות גם לגבי בני-אדם.
למחקר בקופים גם חסרונות מתודולוגים רבים. בניגוד למצב בעבר, קיימות היום שיטות מחקר אחרות, טובות ומקובלות לא פחות, אשר משיגות ממצאים ישירות מתצפיות על מוח האדם. על שיטות אלה נמנות fMRI, ERP, PET, MEG, EEG, TMS, פסיכופיזיקה ועוד. כל התגליות בחקר המוח שהתגלו בקופים (למשל גלי המוח) יכולות היו להתגלות על-ידי מחקר רפואי בבני-אדם העומד בכללי האתיקה של מחקרים קליניים בימינו מבלי שייגרם סבל לאיש.
ניסויים בקופים בישראל – תמונת מצב
כ-100 קופים כלואים במעבדות באקדמיה בישראל - באוניברסיטה העברית, במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן. רוב הניסויים שנעשים בהם הם בתחום חקר המוח, שהוא מחקר בסיסי, ללא אוריינטציה רפואית. במכון הביולוגי בנס-ציונה נמצאים קופים נוספים* ולמרבה הצער, אין שום מידע לגבי הניסויים שנעשים בהם, אבל ניתן להניח שמדובר בניסויי פיתוח ורעילות של חומרי לוחמה ביולוגיים וכימיים.
ניסויים בקופים בחקר המוח כרוכים בגרימת סבל רב וממושך לקופים ובסופם, לרוב, הקופים מומתים. למרות שמדובר בבעלי-חיים רגישים ואינטליגנטיים, המקיימים בטבע חיי חברה מפותחים, מוחזקים הקופים במעבדות בכלובי מתכת קטנים, חלקם בבידוד, ללא אמצעי העשרה, במשך מספר שנים. לצורך הניסויים מקרקפים החוקרים את ראשיהם של הקופים, קודחים חורים בגולגולותיהם ומחברים בעזרת ברגים מתקנים שדרכם מחדירים אלקטרודות למוחם. במהלך הניסויים מוחזקים הקופים במשך שעות מדי יום בסד מיוחד המונע מהם יכולת תנועה. על מנת שישתפו פעולה עם החוקרים בביצוע משימות מול מחשב, נוהגים החוקרים להצמיא את הקופים כמעט עד מוות, ובכל פעם שהקוף מציית לחוקר הוא מקבל מעט מים או מיץ בתור פרס.
ידוע לנו על שני קופים, לפחות, שמתו כתוצאה מהצמאת יתר במעבדות האוניברסיטה העברית, ועל קוף נוסף שמת מהתייבשות במכון ויצמן. הניסויים נערכים ללא שימוש במשככי כאבים על מנת שלא לשבש את פעילות המוח.
הניסויים האלה נעשים במעבדות סגורות ורחוקות מעיני הציבור. צילומי סתר שנעשו באוניברסיטה העברית בשנת 2001 חשפו ניסוי שהתבצע בקוף "מאליש" ובשלושה קופים נוספים. הניסוי נמשך כארבע שנים, שבמהלכן נגרם סבל עצום לקופים, ומסקנתו היתה שקופים זוכרים שלוש תמונות ברצף. צילומי סתר שנעשו במכון ויצמן ב-2007 חשפו שני ניסויים מקבילים שנערכו בשמונה קופים, נמשכו מספר שנים ותוצאותיהם היו... שיש להמשיך בניסויים כאלה.
מקריאת פרסומים של ניסויים בקופים במכון ויצמן, עולה שב-15 השנים האחרונות נעשים שם ניסויים במאות קופים, שמטרתם היא פיתוח משופר של מתקן זכוכית שמתחבר לגולגולות המנוסרות של קופים וחתולים. ההישג של המחקרים האלה הוא שהמתקן הזה עמיד בפני עכירות של נוזלי המוח לתקופה של שנה, וכך ניתן להשתמש בו ולראות דרכו את פעילות מוח הקופים ללא החלפתו התכופה.
מעקב אחרי כל פרסומי הניסויים בקופים בישראל במהלך 30 השנים האחרונות מעלה שבמאזן העלות-מול-תועלת, העלות גבוהה והתועלת אפסית. היחידים שמרוויחים מכך הם החוקרים עצמם, שמטפסים בסולם האקדמי (או שומרים על מעמדם) על גבם של הקופים, וסוחרי הקופים שמוכרים להם את הקופים (רוב הקופים נרכשים מחוות מזור).
הפיקוח הלקוי על ניסויים בבעלי-חיים וקיומה של חוות מזור בארץ תורמים לעלייה במספר הניסויים בקופים. הוועדות הפנימיות במוסדות מאשרות אוטומטית כל בקשה לניסוי בקופים, ללא שום יכולת או רצון לבדוק את משוואת העלות-מול-תועלת.
המחקרים שנעשים בקופים גובים מכולנו מחיר כבד: הם לא רק טומנים בחובם סוגיות מוסריות קשות, הם גם גוזלים מימון ציבורי רב שיכול להיות מופנה למחקרים מדעיים המקדמים את בריאותו של האדם.
בשנים האחרונות מתנהלים בעולם המערבי דיונים ציבוריים - מדעיים ומוסריים - בסוגיית הניסויים בקופים והנושא אינו יורד מסדר היום הציבורי. לאחרונה, חתמו למעלה ממחצית חברי הפרלמנט באיחוד האירופי על הצהרה הקוראת להפסקה מוחלטת של ניסויים בקופים.
בניגוד למצב בעבר, קיימות היום שיטות מחקר אחרות, טובות ומקובלות לא פחות, אשר משיגות ממצאים ישירות מתצפיות על מוח האדם. על שיטות אלה נמנות fMRI, ERP, PET, MEG, EEG, TMS פסיכופיזיקה ועוד. כל התגליות בחקר המוח שהתגלו בקופים יכלו להתגלות על-ידי מחקר רפואי בבני-אדם העומד בכללי האתיקה של מחקרים קליניים בימינו מבלי שייגרם סבל לאיש.
* לפי נתונים שנמסרו מהממונה על חוק חופש המידע במערכת הבטחון, מספר הקופים שנעשו בהם ניסויים במכון הביולוגי הוא: בשנת 2000 – 52 קופים, בשנת 2001 – 153 קופים, בשנת 2002 – 73 קופים, בשנת 2003 – 53 קופים, בשנת 2004 – 35 קופים, בשנת 2005 - אין נתונים, בשנת 2006 - 41 קופים, בשנת 2007 - 22 קופים ובשנת 2008 - 13 קופים.
ניסויים בקופים בחקר המוח ובפסיכולוגיה
כתבות/מאמרים מומלצים:
עיזרו לנו לעצור ניסויים אכזריים ומיותרים בקופים
חלופות לניסויים בקופים בחקר המוח
ניסויים בבעלי-חיים – דוגמה מיושנת / תמיר לוסקי