הצטרפו אלינו
תרמו לנו!
פעילויות העמותה מתבססות על תרומות. כל משאבינו מוקדשים לעזרה לבעלי החיים. נודה לתרומה כפי יכולתכם.
לחצו על הכפתור על מנת לתרום:
צילומי סתר של שתי חתולות תמימות הכלואות בביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב הובילו לחשיפת מערכת שקרים, תככים וניסויים לא חוקיים בבעלי-חיים ובבני-אדם שמתבצעת מזה שנים רבות בין כותלי ביה"ס. בעקבות התערבותנו החליטה האוניברסיטה להפסיק לבצע ניסויים בחתולים.
חתולות בביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א - סרטון וידיאו
תחילת הפרשה בחודש ספטמבר 2009 כאשר הגיעו לידינו צילומי סתר של שתי חתולות שהיו כלואות בבניין ביה"ס לרפואת שיניים באוני' תל-אביב. בצילומים, שנעשו בחודש מרץ 2009, נראה חדר קטן ריק שרצפתו ספוגה בשתן ובצואה, היתה בו קערת מים וקערה עם כופתאות בונזו כלבים ובתוך גיגית פלסטיק רבצה חתולה ללא יכולת לזוז וליד הגיגית הצטנפה חתולה נוספת עם מבט מבועת בעיניה.
פנינו לד"ר דפנה ססלר, הווטרינרית של "המועצה לניסויים בבעלי-חיים", וביקשנו שתסור למקום לראות מה מצב החתולים ומי אחראי עליהם שם. ד"ר ססלר ביקרה במקום וחזרה אלינו עם המידע הבא: החתולות כבר לא שם, הן הומתו בחודש יוני (כשלושה חודשים לאחר שצולמו), והן היו שתיים מתוך שמונה חתולות ששומשו לניסוי ברפואת שיניים. לדבריה, מדובר היה בניסוי היחיד בחתולים שאושר ע"י הוועדה הפנימית של אוני' ת"א במהלך השנים האחרונות.
חיפשנו במאגר פרסומי מחקרים ומצאנו מחקר שפורסם באוגוסט 2008 של ניסוי בשמונה חתולות שביצעו צוות חוקרים מביה"ס לרפואת שיניים – הפרופסורים חיים טל, אביטל קוזלובסקי, צבי ארצי, קרלוס נימקובסקי ועופר מוזס (ראו למטה תיאור הניסוי וחוו"ד מומחים). מאחר שבמאמר נכתב שכל החתולות הומתו בתום הניסוי, פנינו שוב לד"ר ססלר כדי לברר איך יתכן שהחתולות נותרו בחיים חצי שנה אחרי פרסום המחקר שבו נאמר שהן הומתו. ד"ר ססלר בדקה שוב עם הווטרינר הראשי של האוניברסיטה דאז, ד"ר נעם קריב, וחזרה עם תשובה שאין לה הסבר לכך אבל שתי החתולות, ללא ספק, שייכות לניסוי בשמונה החתולות.
למה בכלל עשו את הניסוי הזה?
בעת חיפוש במאגר המחקרים גילינו להפתעתנו שניסוי דומה לניסוי בחתולים נעשה ע"י אותו צוות חוקרים בבני-אדם ושהניסוי בבני-אדם קדם לניסוי בחתולים. מדובר במקרה תמוה ומנוגד לחוק של ניסוי חוזר בבע"ח לאחר שכבר יש תוצאות מבני-אדם.
בחודש אוקטובר 2009 העלינו באתר העמותה ידיעה תחת הכותרת "החתולות הנשכחות" בה פירטנו את הניסוי והעלינו את התמיהה הן לגבי החתולות שנותרו בחיים זמן רב לאחר סיום הניסוי והן לעובדה שהניסוי בחתולים נעשה אחרי הניסוי בבני-אדם.
כיומיים לאחר העלאת הידיעה לאתר, התקשר פרופ' חיים טל, מנהל ביה"ס לרפואת שיניים, למנהלת העמותה, ענת רפואה, וטען ששתי החתולות המצולמות אינן קשורות לניסוי שלו בשמונה חתולות ודרש להסיר את הידיעה מהאתר. ענת השיבה לו שתדאג להסרת הידיעה מהאתר ובאותה הזדמנות שאלה אותו מדוע עשה את הניסוי בחתולות אחרי הניסוי בבני-אדם. פרופ' טל הכחיש זאת וטען שהניסוי בחתולים קדם לניסוי בבני-אדם.
הביריונות לא נגמרת במעבדה
בכדי לוודא שהניסוי בבני-אדם קדם לניסוי בחתולות, פנינו לאוניברסיטת תל-אביב וביקשנו לראות את התאריך שמופיע על אישור ועדת הלסינקי לביצוע הניסוי בבני-אדם שניתן לפרופ' חיים טל ולצוותו. מזכירת ועדת הלסינקי באוניברסיטת ת"א לא מצאה את האישור. פנינו למשרד הבריאות אך גם שם לא נמצא האישור. שלחנו מכתב למחלקה המשפטית של משרד הבריאות בדרישה לחקור מדוע נעשה ניסוי בבני-אדם ללא אישור ועדת הלסינקי. לאחר מספר שבועות קיבלנו תשובה מהיועצת המשפטית של משרד הבריאות שכללה הסבר מטעם פרופ' חיים טל לכך שהניסוי לא היה מחוייב באישור ועדת הלסינקי. מאחר שהיה לנו ברור מפרוטוקול הניסוי שהוא כן היה מחוייב באישור הלסינקי, הבנו שעלינו כאן על מקרה חמור כלשעצמו, ועדיין לא יכולנו למצוא הוכחה חש-משמעית שהניסוי בבני-אדם קדם לחתולים.
בדיוק אז התפרסמה באולפן שישי בערוץ 2 כתבת תחקיר של עמנואל רוזן אודות ניסוי בבני-אדם שבוצע בשנות ה-90 ע"י צוות חוקרים מביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א, כשפרופ' חיים טל ביניהם, ללא ידיעת המטופלים (רובם חיילים) וללא אישור הלסינקי. בהסתמך על המידע הזה ועל המידע החדש שיש בידינו, פנינו לתחקירן של עיתון "הארץ" כדי שיחקור את התנהלות ביה"ס לרפואת שיניים במהלך שני העשורים האחרונים.
פרופ' חיים טל מודה שהניסוי בבני-אדם קדם לניסוי בחתולים
תחקיר "הארץ" נמשך מספר חודשים ובמהלכו, בין יתר הדברים, הודה פרופ' חיים טל כי ביצע את הניסוי בחתולים אחרי הניסוי בבני-אדם. שאלת האינטרס האמיתי בביצוע הניסוי החוזר בחתולים לא קיבלה תשובה עד היום, אך עולה חשש כבד שמטרתו לא היתה מדעית בעליל. אנחנו רואים זאת בחומרה ומתחייבים להמשיך לבדוק את הנושא.
כפי שתראו בכתבת התחקיר ב"הארץ" מהיום (31.8.10), בעקבות קצה החוט שקיבלנו מצילומי הסתר של שתי החתולות, התגלתה מערכת של אי-סדרים ותככים בין הפרופסורים בצמרת ביה"ס לרפואת שיניים, לרבות מעשים פליליים של זיוף מכתבים שכביכול נכתבו ע"י ד"ר אנדרה מנשה, היועץ המדעי שלנו, ביצוע ניסויים בבני-אדם ללא אישורים וחשד לזיוף פרוטוקולים ותוצאות מחקרים.
ניסויים אכזריים ומיותרים בבעלי-חיים בביה"ס לרפואת שיניים
לאחר שפרופ' חיים טל טען שהחתולות המצולמות לא שייכות לניסוי שלו, וסירב לומר לנו לאיזה חוקרים ולאיזה ניסוי הן כן שייכות, המשכנו בבדיקתנו. הבדיקה היתה סבוכה מאוד בגלל הסודיות ההרמטית של כל הנוגעים בדבר, כולל המועצה לניסויים בבעלי-חיים. למרבה הצער, עד היום איננו יודעים מי החוקרים ומה מטרת ואופן הניסוי, למעט העובדות שמדובר בניסוי בתשע חתולות שהתבצע בשנים 2009-2008, שפרופ' צבי ארצי הוא החוקר הראשי בניסוי, וששתי החתולות המצולמות היו חלק מהניסוי והומתו בחודש יוני 2009. כאשר יתפרסם מאמר המחקר, נבדוק אותו ונפרסם את השגותינו לגביו.
במקביל לחקירת "הארץ", ביצענו בדיקת עומק של כל הניסויים בבעלי-חיים שנעשו בביה"ס לרפואת שיניים בשני העשורים האחרונים. הממצאים קשים ביותר: ניסויים אכזריים בוצעו בעשרות כלבים, חתולים וארנבונים ובמאות חולדות. רוב הניסויים כללו קדיחת חורים בעצם הלסת והשתלת ממברנות כשכל חיה עוברת מספר ניתוחים. הניסויים נמשכו בין חודש לשלוש שנים(!) בהן נגרם לבעלי-החיים סבל עצום. מאחר שמדובר בפרוצדורות שנעשות באופן שיגרתי בבני-אדם (עם אותן ממברנות) ומאחר שנעשו לא מעט ניסויים כאלה בבני-אדם שסיפקו מידע רב ואמין, אנחנו סבורים שמדובר בניסויים מיותרים שנעשו במטרה לשרת אינטרס כלשהו שאינו מדעי. בימים אלה אנחנו ממשיכים בבדיקת הניסויים בבעלי-החיים, דואגים לקבל חוו"ד מומחים לגביהם ונפרסם אותם בהמשך.
מפסיקים ניסויים בחתולים, ממשיכים בבעלי-חיים אחרים
לפני כשבועיים נודע לנו שאוניברסיטת תל-אביב החליטה לסגור את בית הגידול לחתולים בתחומה ולהפסיק לבצע ניסויים בחתולים באוניברסיטה, כאשר הניסוי העלום בתשע החתולות היה הניסוי האחרון בחתולים שם. אנחנו בטוחים שההחלטה המצויינת הזו באה כתוצאה מהתערבותנו ואנחנו מברכים את האוניברסיטה על כך.
אבל, למרבה הצער, האוניברסיטה לא מתכוונת להפסיק לבצע ניסויים בכלבים, בחזירים ובבעלי-חיים אחרים.
לפני מספר ימים נודע לנו כי ממש עכשיו מתבצע בביה"ס לרפואת שיניים עצמו ניסוי בחזירים שנרכשו מקיבוץ להב. עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" מתחייבת לעשות כל שביכולתה כדי לעצור את הניסוי הזה ולמנוע ביצוע ניסויים עתידיים בבעלי-חיים בביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב.
ניסוי בשמונה חתולות
כותרת המאמר:
Cross-linked and non-crossed-linked collagen barrier membranes disintegrate following surgical exposure to the oral environment; histological study in the cat
חוקרים: חיים טל, אביטל קוזלובסקי, צבי ארצי, קרלוס נימקובסקי ועופר מוזס
הניסוי הוא אחד מתוך סדרת ניסויים שהתבצעו על כלבים, ארנבות וחולדות. מטרת הניסוי היתה להשוות בין שני סוגי ממברנות קולגן המשמשות לבנייה מחודשת של עצם החניכיים. לצורך ההשוואה, לקחו החוקרים שמונה חתולות צעירות ובריאות (בנות כשנה וחצי), הסירו חלקים מעצם החניכיים שלהן והשתילו להן את שני סוגי הממברנות. שישה ניתוחי השתלה נעשו לכל חתולה. לאחר הניתוחים, במשך חודש ימים בדקו את השתלבות הממברנות בפיהן של החתולות. לפי הכתוב במאמר הניסוי, הרגו את החתולות ביום ה-28 מתחילת הניסוי. תוצאת הניסוי היתה ששתי הממברנות פעלו באופן זהה.
העברנו את מאמר הניסוי לארבעה מומחים בתחום רפואת החניכיים כדי שיתנו את חוות דעתם המקצועית. המומחים הסכימו לתת לנו את חוות דעתם בתנאי שלא נחשוף את זהותם מסיבות קולגיאליות . חוות דעתם המקצועית היתה זהה וכללה את הנתונים הבאים: לארבעתם לא היתה מובנת סיבת הניסוי בחתולות; לא מוכר להם שימוש בחתולות כ"מודל" בתחום הזה – לא בארץ ולא בעולם; הממברנות האלה נמצאות בשימוש נרחב בבני אדם ונעשו ונעשים ניסויים קליניים (בבני אדם) באופן זהה לניסוי בחתולות. הם הדגישו במיוחד את הניסוי הקליני (בבני-אדם) הדומה שנעשה ע"י אותו צוות חוקרים לפני הניסוי בחתולות, ושתוצאותיו היו שונות מתוצאות הניסוי בחתולות.
פנינו גם לווטרינר, אשר בדק את הנושא ונתן לנו חוות דעת מומחה כתובה. בחוות דעתו מציין הווטרינר, בין השאר: "סביבת הפה של חתול ואופן שיקום העצם אצל בני אדם שונים ולכן לא ניתן להשתמש בתוצאות אלה בבני אדם. בנוסף, לחתולים יש פתולוגיות באזור הפה שלא מצויות אצל אנשים כמו איידס חתולים F.I.V, חיידקים מסוגים שונים, וירוס הקאליצי, פלאק שונה וכו'.
מניסיוני כווטרינר בעל ניסיון של 19 שנים, הוצאת מקטעים מעצם החניכיים היא פרוצדורה דרסטית. הפרוצדורה גורמת סבל פיזי רב וכן אנורקסיה, ריור וחשיפה לזיהומים. מעבר לכך חתולים זקוקים לטיפוח עצמי הנעשה באמצעות הלשון, וכל פציעה חריפה באזור הפה מונעת זאת ובעקבות כך גורמת להם לסבל נפשי רב ואף ללקויות גופניות. אינני רואה סיבה לגרום סבל לחתולים עבור ניסוי שכבר נעשה בבני אדם ושפורסם במספר מאמרים קודמים."
ניסויים בקופים בחקר המוח ובפסיכולוגיה
כתבות/מאמרים מומלצים:
ניסויים לא מאושרים בבני אדם בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב / הארץ
ניסויים בבעלי-חיים – דוגמה מיושנת / תמיר לוסקי