הצטרפו אלינו
תרמו לנו!
פעילויות העמותה מתבססות על תרומות. כל משאבינו מוקדשים לעזרה לבעלי החיים. נודה לתרומה כפי יכולתכם.
לחצו על הכפתור על מנת לתרום:
למרות קיומן של שיטות מחקר מתקדמות למיפוי וסריקת המוח האנושי ללא פגיעה באדם, עדיין מתבצעים בארץ ניסויים פולשניים, ארכאיים ואכזריים בקופים. במהלך הניסויים הקופים חווים סבל פיזי ונפשי קשה מנשוא ובסופם רובם מומתים. הכירו את מנהלי המעבדות שבוחרים לבצע ניסויים בקופים.
עשרות קופים מוכנסים מדי שנה למעבדות לחקר המוח בישראל. כל הניסויים בקופים בחקר המוח הם בגדר "מחקר בסיסי" ללא קשר לרפואת האדם. במחקר בסיסי מי שקובע את מטרת הניסויים ואופיים הם החוקרים עצמם, ללא שמישהו או משהו יחייב אותם לעשות זאת. חוקרים רבים בתחום חקר המוח בוחרים לעשות את מחקריהם בבני-אדם בשיטות טכנולוגיות מתקדמות ובלתי פוגעניות, כגון מכשירי הדמייה למיניהם. חלק מחוקרי המוח עדיין מבצעים את מחקריהם בשיטות מיושנות המשתמשות בבעלי-חיים, כולל קופים.
ניסויים בקופים בחקר המוח כרוכים בגרימת סבל רב וממושך כשבסופם, לרוב, הקופים מומתים. למרות שמדובר בבעלי-חיים רגישים ואינטליגנטיים, המקיימים בטבע חיי חברה מפותחים, מוחזקים הקופים במעבדות בכלובי מתכת קטנים, רובם בבידוד, במשך מספר שנים. לצורך הניסויים מקרקפים החוקרים את ראשיהם של הקופים, קודחים חורים בגולגולותיהם ומחברים בעזרת ברגים מתקנים שדרכם מחדירים אלקטרודות או כימיקלים למוחם. במהלך הניסויים כפותים הקופים במשך שעות מדי יום בסד מיוחד המונע מהם יכולת תנועה. על מנת שישתפו פעולה עם החוקרים בביצוע משימות מול מחשב, נוהגים החוקרים להצמיא את הקופים, ובכל פעם שהקוף מציית לחוקר הוא מקבל מעט מים בתור פרס.
"טכניקות מתקדמות של הדמייה ומיפוי מוחי, כמו MEG ו-fMRI, הן חלופות מצויינות לחקר המוח בקופים." פרופ' פול פרלונג, מנהל המרכז לנוירופיזיולוגיה, אוניברסיטת אסטון, אנגליה
הניסויים האלה נעשים במעבדות סגורות ורחוקות מעיני הציבור. צילומי סתר שנעשו באוניברסיטה העברית בשנת 2001 חשפו ניסוי שהתבצע בקוף "מאליש" ובשלושה קופים נוספים. הניסוי נמשך כארבע שנים ומסקנתו היתה שקופים זוכרים שלוש תמונות ברצף. צילומי סתר שנעשו במכון ויצמן ב-2007 חשפו שני ניסויים מקבילים שנערכו בשמונה קופים, נמשכו מספר שנים ותוצאותיהם היו... שיש להמשיך בניסויים כאלה.
לצפייה בצילומי הסתר באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן
מעקב אחרי כל פרסומי המחקרים בקופים בישראל במהלך 30 השנים האחרונות מעלה שבמאזן העלות-מול-תועלת, העלות (סבל הקופים) גבוהה והתועלת אפסית. מי שמרוויח מהניסויים האלה הם החוקרים עצמם, אשר מטפסים בסולם האקדמי ומתפרנסים מכך וסוחרי הקופים שמוכרים להם את הקופים, כמו חוות מזור.
הניסויים בקופים גובים מכולנו מחיר כבד: הם לא רק טומנים בחובם סוגיות מוסריות קשות, הם גם גוזלים משאבים רבים שיכולים להיות מופנים למחקרים מדעיים המקדמים את בריאותו של האדם.
"חוקרים יכולים ללמוד נוירולוגיה באמצעים הומאניים. מרכזי מחקר רבים משתמשים באמצעי הדמייה משוכללים למיפוי ותיעוד מוח האדם. אין-ספור מחקרים מתבצעים בבני-אדם ומספקים נתונים ישירים על האנטומיה ועל פעילות המוח האנושי." ד"ר איישה אקטר, נוירולוגית ומומחית לרפואת הציבור, וושינגטון, ארה"ב
אלה החוקרים שעומדים בראש המעבדות לחקר המוח בקופים בישראל:
פרופ' עמירם גרינוולד (החל מ-1989)
ד"ר רוני פז (החל מ-2002)
פרופ' משה אבלס (החל מ-1981)
ד"ר חמוטל סלובין (החל מ-1994)
ד"ר יזהר בר גד (החל מ-2000)
פרופ' אילון ועדיה (החל מ-1981)
פרופ' חגי ברגמן (החל מ-1988)
פרופ' שאול הוכשטיין (החל מ-1989)
פרופ' אהוד זוהרי (החל מ-1997)
קישורים מומלצים:
חלופות לניסויים בקופים בחקר המוח